תכירו: נוגה כורם, רוכבת על.
תכירו בבקשה: נגה כורם. רוכבת קרוס קאנטרי אולימפי (XCO). למעשה, היא תייצג אותנו באולימפיאדה הבאה.
חלקנו רק חולמים ומדברים על שינוי קיצוני בחיים – למשל לרכב כל יום במקום לעבוד כל יום. חלקנו קם ועושה מעשה!
נגה היא אחת מאלה שאנחנו מקללים בשקט בלב – היא חיה את החיים!
היא חגגה הקיץ 23 שנים, מתוכן כבר 10 שנים היא מתחרה במרוצים בארץ ובעולם וזכתה להישגים מרשימים. הבחורה רוכבת. זה מה שהיא עושה. אפילו את היומולדת היא חגגה באמצע מחנה אימונים של חודש באיטליה.
מאז היא הספיקה להגיע למקום השלישי בתחרות אפיק-ישראל (יחד עם מגאן בלצר), ולקחת מקום ראשון בתחרות החמישית בליגת האול מאונטיין/אנדורו שהתקיימה במשגב, מגרש הבית שלה וחבריה לקבוצת TEAM MISGAV.
אנחנו בשורש גאים לתמוך בנגה. דיברנו איתה קצת להבין מה זה אומר להיות רוכבת מקצועית.
נגה, מה זה לעזאזל מחנה אימונים של רכיבה? מה עושים חודש שלם באלפים האיטלקים?
מחנה אימונים של רכיבה הוא בעצם מספר ימים (הקבועים מראש) של אימונים מרוכזים ואינטנסיביים שמטרתם לרוב היא “להקפיץ” את הכושר מדרגה למעלה.
כל החוכמה בתוכנית אימונים בכל תחומי הספורט זהו יחס נכון של העמסה והתאוששות ,כמובן שתמיד נרצה להיות על הגבול על מנת לממש את הפוטנציאל.
אז מה בעצם עושים כל היום?!
קמים כל בוקר ב8.00, אוכלים ארוחת בוקר(דיסת קואקר).
ב10.00 התחלת האימון -13.00-15.00 סיום אימון וארוחת התאוששות הכוללת שילוב של פחמימות וחלבונים.
אחה”צ יציאה לאימון נוסף שבדרך כלל הוא אימון טכניקה בשטח או אימון חדר כושר, המסתים בשחרור והכנה לאימון של מחר.
בקיץ האחרון יצאתי למחנה אימונים ביחד עם דרור פקץ'(מאמני) בLIVIGNO – ITALY , שם התאמנתי ברוב השעות בכביש .בשבוע הראשון אימונים קלים בדופק נמוך ולאחר מכן אימוני עליות קשים ביותר שכללו את העליות הידועות בינהם הסטלביו, פוסקניו ועוד כל מיני טיפוסים בזוויות משתנות לאורך כ20 ק”מ.
למרות שרוב השעות היו על הכביש היו גם לא מעט אימוני שטח שהתחלקו לשניים- אימוני טכניקה –דאון היל, בהם עולים בעזרת הרכבל ויורדים בסינגלים תלולים ומאתגרים, הסוג השני אימוני קרוס קאונטרי שכללו מספר מעברי הרים שכמובן אותם טיפסנו תוך שילוב של סינגלים בעלייה וירידה, בחלק מהאימונים החלטתנו לחפש מסלולים חדשים ומאתגרים מה שלפעמים גרם לנו להאריך את האימון (כי קצת איבדנו את הדרך) אבל הוסיף לחוויה המאתגרת=).
נגה והמאמן דרור פקץ’
שמענו שהשנה חזרת לעניינים אחרי הפסקה קטנה מהתחרויות. מה הביא אותך לקחת פסק זמן, ומה המטרה עכשיו?
נכון מאוד, בשנת 2012 מצבי הבריאותי לא אפשר (על פי חוות דעתם של הרופאים) המשך אימון אינטנסיבי ותחרויות ולכן לקחתי מנוחה תוך מעקב במכון וינגיט מתאם הועד האולימפי.
לאחר חצי של אימוני יוגה ופילטיס חזרתי להתאמן בחודש מאי שמטרתי הראשונה הייתה להגן על התואר של אלופת ישראל באופני שטח(לאחר שניצחתי שנתיים ברציפות בבוגרות-2010,2011).
החזרה לאימונים לא הייתה קלה אבל המוטיבציה נשארה גבוה מאוד, לאחר כשלושה חודשי אימונים זינקתי לאליפות ישראל, שבה לא הצלחתי לממש את המטרה אבל בכל זאת הגעתי במקום השני.
לאחר מכן נסעתי עם נבחרת ישראל לתחרות בין לאומית ברמה גבוה בפולין שם לאחר קרב עד הרגע האחרון סיימתי במקום השני. משם המשכתי לאליפות העולם שבה סיימתי את המרחק המלא ובמקום ה-27.(בקטגוריית הU23) תוצאה זו לא השביע את רצוני ולכן החלטתי לנסות להתאמן עם מאמן שוויצרי מהטובים בעולם.
לאכזבתי האימונים דרך המייל וממרחק כה רב לא הצליחו להחזיר אותי למסלול דבר שגרם לי למחשבות והתלבטויות- האם רוכבת אופנים מקצועית זהו חלומי האמתי ולגלות האם גופי עדין מסוגל לשאת את העומס.
לאחר כחצי שנה של בילוים, עבודה ובעצם חיים רגילים מחוץ לעולם האופניים התחרותי הבנתי שמשהו חסר לי, קמתי כל בוקר עם הרגשה מוזרה- שאין לי אימון להתארגן אליו ושאני יכולה לקום מתי שבא לי, וכל ערב אותה הרגשה מוזרה שעם הזמן גרמה לי להבין שמשהו באמת חסר לי.
בחודש נובמבר 2013 החלטתי לחזור לעולם האופניים המקצועי עם המטרה השאפתנית להגיע לאולימפיאדה.
בחרתי ברוכב העבר דרור פקץ שיאמן אותי וישר התחלנו בעבודה הדרגתית וחזרה לשגרת האימונים , כל זאת בתמיכת ובעזרת הועד האולימפי שהחליטו להמשיך לתמוך בי בשל תוצאות העבר הטובות ביותר של ישראלית בעולם האופנים עד כה.
בעונת 2014 בנינו את התוכנית בהדרגתיות רבה במטרה להשתפר באופן מבוקר כדי לא להביא את הגוף לקריסה נוספת לאורך התחרויות היה שיפור עד שבתחרויות האחרונות עמדתי על הפודיום.
והמטרה-קודם כל לחזור לרמה עולמית גבוהה.
והחלום- אולימפיאדת ריו 2016 .
עוד יום רכיבה שיגרתי באלפים…
לפי הסיפורים כבר בגיל מאוד מוקדם הבנת שאופניים זה מה שעושה לך את זה, ושלא בא לך סתם לרכב לבית ספר – אלא את רוצה להיות הכי מהירה בעולם. מה גרם לך להבין כבר אז שזה מה שאת רוצה להיות כשתהיי גדולה?
קודם כל בית הספר היה קצת רחוק מידי לרכיבה בגיל צעיר(כחצי שעה נסיעה ברכב) =)
ובגדול שהייתי צעירה ממש לא חשבתי על זה, רכבתי בהתחלה בחוג האופניים בקבוצת טים משגב, עם הזמן התחלתי להתחרות ופשוט הדברים התגלגלו להם.
בהתחלה הייתי טובה יחסית בתחום האקסטרים ובתחרויות הדאון היל, ועם הזמן והאימונים ראיתי שיש סיכוי להצליח בתחום הקרוס קאונטרי, בהכוונתו של עוז דודאי שהיה מאמני ועשה לי הכרות וסלל דרכי לענף, כל שנה עליתי מדרגה ברצינות ובמחויבות לאימונים ולדרך החיים.
הפעם הראשונה שהבנתי שבאמת יש לי סיכוי להצליח ברמה העולמית והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות היה בתחרות הראשונה שלי באירופה באופני שטח- בשוויץ (עצמת אופניים), בתחרות זו הגעתי במקום ה7 דבר שהפתיע אותי ואת כל ענף האופניים הישראלי.
שבוע לאחר מכן הגעתי שוב המקום השביעי גם כן בשוויץ מה שהראה לי שזה לא קרה במקרה.
אנחנו יודעים שהיום התמדה היא תכונה שקשה מאוד להנחיל לילדים – מה דחף אותך להתמיד ולהתאמן?
קודם כל האהבה הגדולה שלי לאופנים, ההצלחה שלי עם הזמן, ההרגשה שכל פעם אני מצליחה לקחת את הגוף לשיאים חדשים, הרכיבה עם קבוצה תומכת ומפרגנת שמדרבנת קדימה.
כל זאת בנוסף לתמיכה האין סופית מהמשפחה שהבינה שזה הדבר החשוב לי ביותר בחיים ועזרה לי הן בתמיכה ועידוד בתחרויות, והן בכך שלא ויתרו לי על הלימודים וסייעו לי לשלב בין השניים. התמיכה הייתה חשובה גם במהלך נסיעות לחו”ל לתחרויות שלרובן נסעתי לבדי ולתקופות ממושכות.
אז בגדול אני חושבת שמה שגרם לי להתמדה זה הרצון להיות הכי טובה והמעטפת התומכת.
איך זה מרגיש בגיל 18 להיות באליפות העולם ולהגיע במקום 5, המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו רוכבת ישראלית אי פעם?
האמת שקצת קשה להסביר את התחושה הזו, להגיע מקום 5 בעולם היה איזשהו חלום חצי ריאלי שלי שכבר הצבתי אותו בתחילת עונת 2009, שאנשים מהענף שמעו שזוהי המטרה שלי הרוב צחקקו וחשבו שאני קצת “חייה בסרט” ובמשך העונה לא הצלחתי להתקרב למקום ה5 בתחרויות הגדולות, עד שהגעתי לאליפות העולם ששם פשוט הכול התחבר באופן מושלם והצלחתי להוכיח לעצמי ולסובבים שהמטרה הייתה ראלית.
לאחר האליפות נסעתי לעוד שני תחרויות מסבב גביע עולם הנחשב היוקרתי ביותר, אליהם הגעתי לבדי ללא מלווה, נעזרתי במשפחה נחמדה שגרו בשוויץ , ומהם נסעתי ברכבות לתחרויות שבהם סיימתי במקום ה-5 ושבוע לאחר מכן המקום ה-4 שבוע אחרי ניצחתי תחרות מרתון בשוויץ, שזהו היה הדובדבן שעל הקצפת וכך סגרתי עונה חלומית עם הרגשת סיפוק בלתי רגילה ומלא מוטיבציה לשנים הבאות.
בתור מישהי שגרה בחרשים, איזה מסלול הוא מסלול הבית שלך?
בשנים הראשונות היה מסלול דאון היל שירד מבית ג’אן כפר הקרוב לביתי, זהו בעצם מסלול הולכי רגל שהיה יפה ומאתגר ביותר מרכיבת דאון היל וקראנו לו מסלול הבית, עם הזמן שהתחלתי להתאמן יותר בתחום הקרוס קאונטרי כל יער שגב הפך להיות יער הבית שלי ששם הייתי עושה את רוב האימונים שלי.
מהי רכיבת אימון שגרתית בשבילך? מה אורך המסלול וכמה זמן את מקצה לו? מה הדגשים שאת שמה לב אליהם תוך כדי רכיבה?
בגדול אין ממש אימון שגרתי בגלל שכל אימון הוא שונה לפעמים זה אימון שטח , לפעמים כביש, ריצה, חדר כושר … בקיצור יש מגוון מאוד רחב של אימונים במשך השבוע שתלוי בתקופת האימונים.
מבחינת זמני האימון –אימון רכיבה יכול לנוע בין 1-5 שעות, שבדרך כלל יום ראשון הוא יום המנוחה היחיד בשבוע, ושוב תלוי בתקופה אבל ישנם לא מעט ימים עם 2 אימונים ביום ולפעמים גם 3.
אורך המסלול יכול לנוע בין 30ק”מ עד 200ק”מ תלוי בסוג ובמטרת האימון.
איזה ציוד חשוב לך ביציאה לשטח?
באופנים הדבר הכי חשוב הוא נוחות! אם כל הציוד לא מתאים לי בצורה מושלמת אני לא יכולה לעשות את האימון בצורה מושלמת.
באימוני שטח שאורכם יותר משעה וחצי, דבר המצריך יותר מבקבוק שתייה אחד, אני רוכבת עם תיק השורש שלי, אם זה אימון של עד 3 שעות אני מצטיידת בתיק בקטן- DUNE ואם האימון ארוך יותר אני מצטיידת בתיק הRACE, דבר המאפשר לי לרכב ברציפות בלי לחפש מקורות מים בדרך.
התחרויות האחרונות רכבתי גם עם המימיה הכפולה החדשה, ה D|Vide, שקיבלתי לניסוי שטח מאנשי הפיתוח בשורש. זה פתרון מעולה לסחוב גם מים וגם איזוטוני, ושיש את האפשרות לשתות משניהם בכל רגע.
מסדר ציוד לפני אפיק-ישראל – תיק DUNE של שורש, עם המימיה הכפולה החדשה, ה-D|Vide ודלק.
חוץ מזה אני רוכבת על אופני GIANT בכביש ובשטח כבר משנת 2007, כמובן שצריך בגדי רכיבה נוחים, נעלי רכיבה קלות וקשיחות(להעברת כוח טובה), קסדה, משקפי שמש, וכפפות עם דגש על משקל קל בלי התפשרות על הנוחות.
האם יש דגשים מיוחדים לתזונה ושתיה באימונים?
בהחלט, בשביל להצליח לרכב בקצב גבוה יותר משעה /שעה חצי חייבים להתנהל נכון. לדוגמא: לשתות בקבוק מים של 500מל כל שעה עגולה, לאכול משהו קטן כל 30-45 ד כמו תמר/ חטיף אנרגיה ואם זה אימון ארוך מעט להוסיף מעט חלבון, במקרה של אני אישית משתמשת בתוספי התזונה של חברת HIGE5 התומכים בי ועוזרים לי לשמור על מאגרי האנרגיה מלאים לאורך כל האימון הכוללים מלחים, פחמימות וחלבונים בכמות הדרושה.
מה את מאחלת לעצמך לקראת 2015??
אני מאחלת לעצמי עונה מוצלחת, מלאה באימונים קשים מפרכים ומהנים, הרבה תחרויות בארץ ובעולם בצפייה שגם יהיו מוצלחות ומהנות ובעיקר להמשיך להשתפר וליהנות מדרך חיים המיוחדת שבחרתי ולהמשיך לאתגר את עצמי ולהשתפר.
תוכניות לעתיד – להגיע לגבהים חדשים!
