סער יעקובוביץ חזר השנה מטיול גדול בדרום אמריקה. אז לקראת הקרנבל המתקרב,
ביקשנו ממנו לספר לכם את החוויות, הסיפורים וההמלצות שלו לביקור בריו ובקרנבל המפורסם

ריו דה ז’נירו – עיר הסמבה, הקרנבל, השמחה שתמיד נמצאת בכל מקום ברחוב. שילוב של חופים מדהימים מוקפי הרים, תצפיות מרהיבות, אוכל ברזילאי, ריקודים, קאיפירינייה ושפה מעניינת! תרבויות וחגים כמעט בכל סופ”ש!
הנה כמה סיבות שלא ישאירו לכם אפשרות שלא להתאהב בעיר הזו:

הקרנבל!

איך אפשר בלעדיו? אירוע השיא של השנה, אליו הברזילאים, ובמיוחד ה-‘קאריוקאס’ (אלו הגרים בריו דה ז’נירו) מתכוננים מהיום בו הסתיים הקרנבל בשנה הקודמת. קהילות שלמות מהפאבלות, שכונות העוני של ריו דה ז’נירו, מתאמנות במשך שנה שלמה על מנת להופיע ב- ‘סומבודורמו’, רחוב סגור בו מתקיימת תחרות הסמבה הגדולה בעולם. הקהילות נפגשות מדי שבוע בבתי הספר השונים לסמבה, לומדות את השיר, צעדי הריקוד, תופרות את התלבושות, התחפושות, התפאורה האדירה – משאיות ענק מקושטות בכל טוב, כשכל אלה מביעים את נושא הקרנבל אותו בית הספר בחר.


בית ספר לסמבה מונה כ-5000 משתתפים, בכל הגילאים, מילדים ועד למבוגרים. כולם ביחד צוהלים ורוקדים, מקושטים בנוצות, אבני חן, והכל – עבודת יד! אני עצמי, הצטרפתי והייתי חלק מבית ספר לסמבה בקרנבל עצמו, רקדתי עם רקדני הסמבה הטובים בעולם, כשכולנו מעוטרים ומחופשים לחיות שונות (אני התחפשתי לפרפר…). אין לתאר את השמחה והאנרגיות הטובות! ממליץ מניסיון אישי אפילו זכינו במקום הראשון – אולי בזכותי…?

השפה – פורטוגזית

כששומעים אותה בפעם הראשונה נשמע כאילו ערבבו רוסית וספרדית. אחרי שמטיילים במדינות הלטיניות ולומדים קצת לדבר ספרדית, אנו מגיעים לברזיל נפוחי חזה וחושבים שהעולם קטן עלינו וכי אנו שולטים בשפה. לפתע, אנו מבינים כי בברזיל אף אחד לא יודע ספרדית, ואיזה קטע, גם לא אנגלית אלא רק פורטוגזית! אז צריך ללמוד שפה חדשה.
השפה מדהימה! אחרי ששוברים קצת את השיניים, ונעזרים בהרבה פנטומימה בסופר-מרקט, מצליחים להסתדר.

אנשים באמצע הדרך

מצד אחד, כשתשאלו מקומי בפורטוניול (שילוב של ספרדית ופורטוגזית) איפה הבנק הקרוב, הוא ילווה אתכם לאורך הדרך, עד שתוכלו לראות את הבנק מול העיניים, ולא על מנת לגנוב לכם את הכסף, אלא פשוט מטוב לב. מצד שני, ייתכן כי ידברו אתכם ברחוב רק כדי לגנוב לכם את הפלאפון.
חשוב לדעת איפה להסתובב…

אוכל מסורתי
בריו תוכלו למצוא אוכל ברזילאי אותנטי, שילובי מאכלים שבחיים לא חשבתם על קיומם. למשל, פיז’ואדה – תבשיל בשר ושעועית, המוגש עם אורז, פסטה, עלים ירוקים, כשמעל כל זה, מניחים מספר חתיכות תפוז. נשמע מוזר, אבל האמת – טעים! לברזילאים, ובכלל למדינות דרום אמריקה, יש יכולת לשלב כל סגנון אוכל עם אורז ושעועית. בברזיל, מפזרים מעל כל האוכל פירורים, המזכירים פירורי לחם, בשם ‘פארופה’, העשויים משורש המניוקה – שורש הגדל בברזיל. מאותו השורש, יכינו צ’יפס, טאפיוקה – סוג של קרפ ברזילאי ממולא בכל טוב ובעצם ארוחת בוקר, צהריים וערב. יצירתיים!

‘קיוסקים’ באמצע הרחוב

בריו דה ז’נירו תמצאו בכל פינת רחוב סוג של ‘קיוסק’, המוכר סוגים שונים של מאפים ברזילאים מסורתיים, כמו למשל ‘לחם הגבינה’ המפורסם(פאו די קיסו, Pão De Queijo), מאפה לחם גבינה פריך וטעים, שכיף לאכול בכל רגע ביום. בנוסף, דוכנים אלו, מוכרים כל סוג של מיץ פירות אפשרי.

כן – כל סוג. לדוגמה:

אננס, קרמבולה, אבטיח, מיץ קשיו… ופירות מיוחדים כמו קופואסו, וכמובן איך אפשר שלא להזכיר את מלך הפירות הברזילאי, שמגיע הישר מאיזור האמזונס – האסאי! ממנו מכינים גלידות, שייקים, וניתן לאכול אותו בכל צורה אפשרית. רשימה ארוכה שלא נגמרת, ואת מרבית הפירות המוצעים – אנו, אנשי המזרח התיכון, בכלל לא מכירים! אני אהבתי לטעום כל בוקר מיץ מפרי אחר – כדי להכיר ולפתוח את בלוטות הטעם להרפתקאות חדשות.

מוסיקה וחיי לילה

סמבה, פוהו, פאנקי, רגאטון ועוד המון סוגים של מוזיקה וריקודים עם אופי שונה אחד מהשני, קפואירה, רגאיי, שמחת חיים שלא נגמרת. כולם תמיד מחייכים. רוגע אינסופי, כי בתכלס, למה להיות בלחץ? מסיבות בכל ימי השבוע, ברחוב מיוחד בשם LAPA, בו תמצאו מסיבות מכל סוג, ובכל שעה. עיר ללא הפסקה!

אז למה כל כך אהבתי את ריו דה ז’נירו? לא יודע, אולי בגלל שקשה להכיל כל כך הרבה טוב בקצת זמן
וגם אחרי מספר חודשים שביליתי בעיר המדהימה הזו , יש לי כבר תכנון לביקור הבא!